שימור דם טבורי תאי גזע

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע , דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תאים דמוי-כבד הופקו מתאי גזע פלוריפוטנטיים



מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע , דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תאים דמוי-כבד הופקו מתאי גזע פלוריפוטנטיים

צוות מחקרי המורכב סטיבן א. דנקן – מומחה בביולוגיה התפתחותית וד"ר. פיל – יו"ר של אגף הרפואה הרגנרטיבית באוניברסיטת דרום קרוליינה, מצא דרך טובה יותר לטהר תאי כבד הנגזרים מתאי גזע פלוריפוטנטיים (iPSC). תוצאות מאמציהם פורסמו ב-25 לאוגוסט 2016 בכתב העת Cell Reports ויסייעו למחקרים עתידיים בתחום מחלות כבד.

עודכן על ידי מיקי שחם כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים ואסתטיים.

מתודולוגיה חדשה זו עשויה להקל על ההתקדמות לקראת מטרה קלינית חשובה: טיפול בחולים הסובלים ממוטציות מעוררות מחלות בכבד, זאת באמצעות השתלת תאי כבד ללא מוטציות שנגזרו מתאי גזע שלהם עצמם. ניסיונות קודמים לייצר תאים דמויי-כבד מתאי גזע הניבו אוכלוסיות תאים הטרוגניות הדומות במעט מאוד לכבד החולה של המטופלים.

הפרויקט של המכון הארצי ללב, ריאה ודם – Next Gen נוצר במטרה ליצור בנק תאי גזע שמקורם במטופלים על בסיס מחקרים נרחבים בתחום הגנום. המטרה של חלק מהפרויקט שנמצא בפיקודם של דנקן, דניאל ג' ריידר ופרופ' אדוארד א. מוריסי, האחרונים פועלים באוניברסיטת פנסילבניה – היא לעזור לקבוע את המקורות הגנטיים של מחלות לב, ריאות ודם שמשפיעים גם על תפקוד הכבד. מחקרים אלה ממפים את הגנום של מאות אנשים כדרך להביט במוטציה הגנטית ששונה מהגנום של אנשים בריאים.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף ל תאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.

המחקר העוסק בגנום צובר חשיבות גבוהה בזכות האפשרות למצוא את המוטציות הגנטיות שאכן גורמות להופעת המחלות – באמצעות מיפוי גנטי מורחב. ברגע שתתגבש סדרה של מוטציות חשודות, תאי גזע מאנשים אלה יכולים ל"הידחף" לתרביות על מנת להתבדל לכל סוג של תא בגוף, כגון תאי כבד, לב או תאים של כלי דם. התאים יכולים להיות מסוננים בפורמטים בעלי תפוקה גבוהה (למשל, התאים מורחבים ומורבים בתרביות רבות) על מנת ללמוד יותר על המוטציות האלה ולבחון תרופות שונות על סדרות אלה עד שימצא הפתרון שיעזור למטופלים למנוע את המחלה.

הבעיה מתעוררת בתהליך ה"דחיפה". לדוגמא, תאי גזע פלוריפוטנטיים מסרבים בעקשנות להבשיל באופן אחיד לתאי כבד כאשר מוזנים בגורמי גדילה. באופן מסורתי, הנוגדנים שמשמשים להכרת התכונות של בשלות על פני השטח של התאים ועל מנת לטהר את התאים – הם זהים. גישה זו הייתה חיונית בתחום המחקר של תאי  גזע, אך הנוגדנים הקיימים שמזהים תאי כבד בוגרים הם מעטים ונוטים לזהות סוגי תאים שונים. הסוגים השונים של התאים מעורבבים בתרביות בעלות מאפיינים מגוונים שעשויים לטשטש את הווריאציות הגנטיות שגורמות למחלות, שהינן לרוב עדינות וקשות לזיהוי.

"ללא אוכלוסייה טהורה של תאי כבד היה קשה מאוד לקלוט את ההבדלים העדינים האלה שנגרמו על ידי המוטציות, אך הבדלים אלה קריטיים ביותר בחיי האדם האינדיווידואלי", אמר דנקן.

מיקי שחם – ימשיך לעדכן את הקורא הישראלי בחידושים ותגליות תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

במקום להסתמך על הנוגדנים, דנקן והצוות שלו אימצו טכנולוגיה חדשה הנקראת קליטה כימופרוטיאומית של פני שטח התא.  בהתאם לשם, טכנולוגיה זו מאפשרת לצוות המחקרי לפרוט את החלבונים על פני שטח תאי הכבד כאשר הם נוצרו במידה הרבה ביותר במהלך השלבים האחרונים של הבידול של תאי גזע לתאי כבד. החוקרים התמקדו על החלבון הנפוץ ביותר באמצעות נוגדן שסומן במרקר פלורסנטי ושימש למיון של תאי הכבד הבוגרים מהשאר.

ההליך היה מוצלח ביותר: לצוות הייתה אוכלוסייה של תאי כבד טהורים, הומוגניים ובוגרים. התאים שסומנו היו בעלי תכונות הרבה יותר דומות לתאי כבד בוגרים מאשר התאים הלא מסומנים. תאי גזע פלוריפוטנטיים שלא התבדלו הוצאו מהקבוצה של התאים המסומנים.

"זה חשוב מאוד", אומר דנקן. "אם אנו מעוניינים להשתיל תאי גזע בגופו של אדם הסובל ממחלת כבד, אנו ממש לא היינו רוצים להשתיל תאי גזע פלוריפוטנטיים משום שהם עשויים לגרום לגידולים הנקראים טרטוקרזיומות.

דנקן מזהיר שהשתלות של תאי כבד הנגזרים מתאי גזע פלוריפוטנטיים עדיין לא מתאימים לביצוע השתלות קליניות. אך הטכנולוגיה למיין תאי כבד הומוגניים יכולה לפעול בהצלחה ולאפשר ליצור מודלים מדויקים ולחקור את המחלה במסגרת תרבית תאים במעבדה.

"אנו מאמינים שבאמצעות היכולת ליצור אוכלוסיות טהורות, ניתן יהיה להיפטר מההשתנות של התאים ולסייע לנו לשלב את מחקרי הגנום בכדי לזהות הבדלים אלליים שגורמים למחלות – לפחות בכבד", סיכם דנקן.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.





חזרה למאמרים»


לאתר בנק החיים

מאמרים דם טבורי

להגרלת מנוי שימור דם טבורי חינם