מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: טיפול תאי גזע למחלת באטן

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: טיפול תאי גזע למחלת באטן

בנובמבר 2006, הרופאים בבית החולים לילדים ע"ש דורנבכר באוניברסיטת המדעים והבריאות של אורגון החלו מחקר קליני שבו שישה ילדים קיבלו טיפול בעזרת תאי גזע למחלת באטן. משתתפי המחקר היו במעקב למשך שישה חודשים. בעוד שטיפול בתאי גזע עוד לא סיפק תרופה, טיפול תאי הגזע עצמו נראה בטוח.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

מחלת באטן, הנקראת גם Neuronal Ceroid Liposfuscinosis, היא הפרעה נוירודגנרטיבית קטלנית לא נפוצה אשר מתחילה בילדות. היא נגרמת מצד מחסור אנזים ליוסומל, והיא מחלה נדירה אשר משפיעה על בערך 2-4 מכל 100 אלף תינוקות שנולדו בארה"ב. היא מחלה תורשתית. התסמינים הראשונים בדרך כלל מופיעים סביבות גיל 4 עד 10, תחילה עם הופעתן ההדרגתית של בעיות ראייה או התקפים. סימנים מוקדמים אחרים עשויים לכלול שינויים קטנים באישיות ובהתנהגות, למידה איטית או רגרסיה, דיבור חוזר, ומגושמות.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

עשויה להיות צמיחת ראש איטית יותר, סירקולציה לקויה ברגליים ובכפות הרגליים, עקמומיות בעמוד השדרה, ירידה בשומן הגוף ובמאסת השריר, היפרונטילציה ו/או עצירות נשימה, שחיקת שיניים, וכמו כן עצירות.

לבסוף, ילדים אלו נהפכים לפגומים נפשית, ההתקפים מחמירים, והראייה של הילד גדלה באופן פרוגרסיבי, כמו גם יכולות הדיבור והמוטוריות. עם הזמן, ילדים עם מחלת באטן מתעוורים, מרותקים למיטה, ונהיים מוטרפים.

תוחלת החיים לחולים במחלת הבאטן משתנה.

שישה גנים כבר זוהו בתור הגורמים לסוגים שונים של מחלת הבאטן אצל ילדים או מבוגרים. אחרים עוד לא זוהו. ידוע ששניים מגנים אלו מקודדים אנזימים, עם זאת, התפקוד של רוב הגנים האלו נשאר בגדר לא ידוע. זיהוי הגנים פותח את האפשרות לטיפול החלפת גנים או טיפולי גנים אחרים.

מיקי שחם מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

הטיפול המדובר בתאי גזע, הוא אחד מעשרות מחלות וטיפולים הנחקרים במסגרת רפואת חידוש האיברים והריפוי התאי. מהיות תאי גזע שמקורם בדם טבורי בעלי יכולת התמיינות לסוגים שונים של תאי גוף, עשויים גם הם לשרת השתלות חידוש איברים.

באוקטובר 2005,מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את ההשתלה של תאים עצביים עובריים למוחותיהם של ילדים הסובלים מגרסאות ינקותיות או ינקותיות-מאוחרות של מחלת באטן. לאחר מכן בנובמבר 2006, הרופאים בבית החולים לילדים ע"ש דורנבכר באוניברסיטת המדעים והבריאות של אורגון החלו מחקר קליני שבו תאי גזע עצביים מטוהרים הוזרקו למוח של ילד בן שש עם המחלה. לפני הטיפול, הילד איבד את יכולתו ללכת ולדבר. המטופל היה הראשון מבין שישה שיקבל טיפול תאי גזע. משתתפי המחקר היו במעקב למשך שישה חודשים. בעוד שטיפול תאי הגזע עוד לא סיפק תרופה, הטיפול עצמו נראה בטוח.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.